במקטע זה אנו משלבים כמה שכונות מעניינות. אנו מתחילים ברחוב רענן בכבאביר , מקום בו נמצא מסגד מחמוד. המסגד, הבולט למרחוק עם שני צריחיו הגבוהים, הוא לב ליבה של הקהילה המוסלמית האחמדית המאפיינת את שכונת כבאביר. זוהי הקהילה האחמדית היחידה בישראל, והמסגד משמש כמרכז התנועה במזרח התיכון. התנועה האחמדית נוסדה בשנת 1899 בחבל פנג'אב בהודו על ידי מירזה גולאם אחמד אל קאדיאני, ועל שמו היא קרויה. התנועה דוגלת בפרשנות חדשה של הקוראן, ובכלל זה דוגלת בסובלנות בין דתות ועמים. בקומת הכניסה של המסגד תוכלו להתרשם מפרסומים שונים של התנועה, בין השאר גרסאות של הקוראן במגוון רחב של שפות, ביניהן אפילו יידיש.
מהמסגד לכו מזרחה במעלה רחוב רענן ופנו שמאלה לרחוב ג'לאל א(ל)דין. ממנו פנו ימינה לרחוב אל-מהדי, שפירושו "המשיח" והוא נקרא על שם מייסד התנועה האחמדית. הבתים הנמוכים ברחוב זה, עם עצי הפרי בחצרותיהם, מעניקים תחושה כפרית המזכירה מעט את העבר הכפרי של כבאביר בטרם הפכה לחלק מהכרך החיפאי. יש שתי גרסאות למקור השם "כבאביר". האחת, צורת הרבים של "כובאר" - שיח הצלף. השניה - מהמילה "כובברה" - בורות סיד, כמוהם נמצאו בואדי עמיק הסמוך, והיו מקור פרנסה לתושבי הכפר.
מרחוב אל-מהדי נפנה ימינה לרחוב עודה נדה ונרד עמו עד שנפגוש שוב את רחוב רענן. מסלולנו ממשיך עתה שמאלה במעלה רחוב רענן, אך בטרם נמשיך מומלץ להציץ לבית הקברות הצנוע של השכונה - פנו ימינה ברענן במגמת ירידה. מצד שמאל, ברענן מספר 57, שוכן בית הקברות הקטן ממנו נשקף נוף יפה אל נחל שיח וחופי הים התיכון. נמשיך אם כן במעלה רחוב רענן. מימין ברענן 43 מציץ מבעד לצמחיה בית מחופה קורות עץ. מול בית מספר 28 נמצא גן יפתח, ממנו נפתחת תצפית יפה נוספת אל נחל שיח והחופים. נמשיך ברחוב רענן ונפנה ימינה לרחוב קדימה בהמשך מגמת העליה.
פנו שמאלה ברחוב הלילך ההופך בהמשך לשביל, בואכה רחוב דוד פינסקי בו נפנה ימינה. אנחנו נכנסים עתה לשכונת מרכז הכרמל. שימו לב לחלונות המעניינים בחזית הבית בפינסקי 11. פנו שמאלה במעגל התנועה אל רחוב קלר. הרחוב נקרא על שם פרידריך קלר, מחלוצי המתיישבים הגרמנים הטמפלרים. הטמפלרים התיישבו לא רק למרגלות ההר, אלא, החל בשנת 1885, גם כאן ב"כרמלהיים". המשיכו צפונה ברחוב קלר. בדרך הציצו שמאלה לשדרות הברושים. מצד ימין שוכן מבנה מעניין שהיה המלון היהודי הראשון על הכרמל – מלון הרצליה, בבעלות משפחת הלוי-אפשטיין. המלון אירח אישים חשובים אשר ביקרו בארץ ישראל, ביניהם הלורד בלפור, חיים ויצמן ועוד. בהמשך נגיע לפינת שדרות הצבי. שוכנים כאן מבנים מהתקופה הטמפלרית אותם ניתן לזהות על פי קירות האבן הנאים. המסלול ממשיך שמאלה במורד שדרות הצבי, אך בטרם תפנו, תוכלו להמשיך מעט ברחוב קלר כדי לראות עוד שני מבנים טמפלרים חשובים: ביתו של פרידריך קלר נמצא בקלר מספר 2, ולצד השביל הפונה מרחוב קלר ימינה לעבר אודיטוריום חיפה שוכן בית תרבות הכט - מבנה אבן מרשים שהחל דרכו כמלון בראשיתה של "כרמלהיים".
נשוב אם כן לשדרות הצבי ונרד בהן, מערבה. העצים בשדרה נשתלו על ידי המתיישבים הטמפלרים – היתה זו השקעה נאה לתושבי העיר - כיום זהו אחד הרחובות היפים בחיפה. נפנה ימינה לרחוב הצופים. משמאלנו נגלה שער מרשים. מאחוריו ניצב קומפלקס מגורים מיוחד במינו – שיכון עובדי בתי הזיקוק. מבני המגורים כאן נראים ממש כמו קיבוץ באמצע העיר, ונבנו בעבר לשיכון העובדים הבכירים בבתי הזיקוק, בעידן הבריטי. מרחוב הצופים נפנה שמאלה לדרך הים. דרך הים, כשמה כן היא, יורדת עד הים, אך אנו נסתפק בהליכה קצרצרה בה ונפנה ימינה לרחוב אשכולות, בואכה רחוב שושנת הכרמל, בו נפנה ימינה. נלך במעלה הרחוב. הבתים שמשמאל, מצפון לנו, צופים אל נחל לוטם, הארוך שבנחלי מערב הכרמל החיפאי, בו נטייל במקטע הבא. גם כאן נוכל לזהות בתים הבנויים בסגנון הבינלאומי, המתאים לתקופה בו נבנה אזור זה – שנות השלושים והארבעים. שושנת הכרמל פוגש שוב את דרך הים בה נמשיך לעלות עד שדרות הנשיא – לב מרכז הכרמל. מרכז עירוני זה נבנה בראשית שנות הארבעים. האזור תוכנן על ידי האדריכל אדולף רדינג, ומשלב מסחר ומגורים. אנו פונים שמאלה בשדרות הנשיא בואכה הכניסה לגן האם. כאן נמצאת התחנה העליונה ביותר של הכרמלית, ובמקום זה מסתיים מקטע זה.
מומלץ לעלות משדרות הנשיא לסמטת מגידו, בצד השני של הכביש, כדי לפגוש את מנזר סנט מקסימוס שנבנה ב-1903 ושימש אכסניה נוצרית לצליינים.